נשירה
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ... -
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני 4 ימים
-
לפני חודש
-
לפני 2 שנים
-
לפני 3 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
תגובות אחרונות באתר
יום שבת, 25 ביולי 2015
הגדול, כשהיה קטן :)
לפני קצת יותר מ17 שנים
שמתי פעם את התמונה הזו בבלוג, אני זוכרת. ועכשיו נזכרתי בה שוב. כמה חמוד ומתוק ומתולתל היה, וגם היום הוא חמוד ומתוק (וקוצני :) נזכרתי שכשהיה בן כמה ימים והתהלכתי איתו כה וכה בזרועותיי, הוא השמיע מין קול כזה כאילו שר, משהו שהיה יוצא דופן ונמשך דקה שלמה, לא סתם קול קצר, וחזר אולי רק פעם אחת נוספת בהזדמנות אחרת או אפילו לא זה. זה היה כל כך מיוחד ומוזר, תינוק כל כך קטן. מאיפה השיר הזה הגיע? סיפרתי אבל נראה שלא האמינו לי, או שלא נתפס. הייתי קוראת לרגליים שלו רגלונאים, ואת "מחי מחי כפיים" היה לנו גם בגרסה של "מחי מחי רגליים", וגם את ידיים למעלה עשינו עם הרגליים. הוא היה כל כך גמיש :).
וזו הג'ינג'ית החוצפנית אך תלותית כל כך ומבקשת רק שילטפו אותה כל היום וכל הזמן.
הפרווה שלה נראית בדיוק כמו סוודר, ועל הרגליים יש לה גרביים עם פסים.
אנחנו נוסעים לים המלח בקרוב, ואני מחכה לזה, ומקווה שלא יהיה צפוף מדי, כי בדמיון שלי הים ריק ואין אנשים :). בלי לשים לב יוצא תשעה באב :) אז אולי לא יהיו הרבה אנשים. בתשעה באב גם התחלנו, אני ואבא שלו, את הקשר שהפך לנישואים.
התחלתי לקרוא את המלון הלבן :) ספר סוטה :)) סתם. אני צוחקת. ספר מיוחד מאוד, מדהים אותי (2) איך אנשים יכולים לכתוב. למעשה קראתי הרבה ספרים שנדהמתי מהאופן הפתוח שבו נכתבו, מהעצמה שיש לאנשים לגעת במעמקי הנפש ולתת לה מילים. השיר האפי שבתחילתו מהמם מכל מיני בחינות. אני נזכרת בכל מיני דברים במהלכו. בתחושה ההיולית של המיניות הפורצת, הטבעית, שהיא כעין התחברות עם כל העולם וכל דבר חי, ובמגע הקרוב בין מין למוות. מתאים מאד לקריאה בים המלח :) האם חשבתם על השם ים המלח כפי שהוא? ים של מלח.
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
