נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני שבוע
-
לפני 4 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום שני, 22 ביוני 2015
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים)
החיים ממש נהר גדול שבו אני שטה בסירה שלי. אני שוכבת על הגב עכשיו, שמש והעיניים קצת מסונוורות, עצומות למחצה, וכל מיני תמונות עוברות - כל המקומות בהם הייתי, אנשים שהכרתי, בלוגים שכתבתי בהם, פורומים תפוזיים יותר ופחות, פשוטים יותר או מורכבים יותר, והמים נשאו אותי. כעת הם קצת בוציים, מזכירים לי את המים בתעלות של הולנד.
לפעמים אני ממש ממש מתגעגעת למה שהיה, שהפך תמציתי ומרוכז כמו פרי שיובש בשמש. אני חושבת לפעמים שלפני שאעבור מכאן, מתישהו כשהמקום ירגיש לי מתפורר, אכתוב עליו, מי שרבים כאן (שחלקם כבר לא כאן אף הם) הכירו והצטערו כשהלך, ושלי היתה איתו היכרות קרובה.
כנראה שאעבור לבלוגר, אליפל עוזר לי קצת לשפץ וכשיהיה מסודר אז אשלח קישור למנויים פה או למי שיבקש. פשוט כי יותר פשוט שם מאשר בוורדפרס.
אני לא אעבור מייד, אלא לאט לאט, נראה לי שכמו עדה בהתחלה אכתוב בשני המקומות. או שאולי אעבור ישר.. אני חושבת שזו הזדמנות לטשטש עקבות - נדמה לי שיש אנשים שמכירים אותי וקוראים כאן, ואני חוששת שמטופלים או אנשים שמכירים מאיזשהו מעגל יזהו.
חוץ מזה רופאת המשפחה נתנה לי כדור למיגרנות - זמיג קוראים לו :) זה שם כל כך מבקש אסוציאציות שזה נורא. אולי אקרא לו זמיג 10. בטח מי שהמציא את השם סבל בעצמו ממיגרנה, ולפני שהספיק לומר זמיגרנה - הכדור הרג אותו והוא נפל מת. כשאני קונה תרופה חדשה אני תמיד חוגגת על החלק של תופעות הלוואי - כמעט תמיד אחת מהן זה הסימפטום עצמו, ותמיד יש תופעות לוואי שאת חושבת שבעצם יכלו לכתוב במקום הפירוט העקלקל כמו שטף דם במוח ואירוע מוחי: מוות פתאומי. כאילו שאם מישהו ימות בגלל שלקח את התרופה, הם יהיו מכוסים, הרי זה מופיע בתופעות הלוואי. מה לעשות שחיים הם לא תופעת לוואי ידועה.
Created with Artisteer
תוויות:ישרא
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
.
השבמחק