(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
לא קל לחשוב על מחר. מטופלוני הלא קל, הקשה להכלה, המפקיד אצלי תכנים קשים. ככה זה לטפל, אומר המדריך, לפעמים זה ככה. אני מתכוננת כבר מעכשיו. זה לא קשה, אבל אני כבר עכשיו חושבת על זה, מראש.
היא התעקשה בתחילת הפגישה, תגידי לי מה את מרגישה כלפיי, בואי נדבר עלינו לפני שנתחיל. לא נפגשנו כמה חודשים מסיבות טכניות שלה. אני ניסיתי לנפנף את זה באמירה שזה דברים שלי, לא קשורים אליה, אין צורך לדבר על זה. היא לא ויתרה ואחר כך אמרתי, שהרגשתי נטושה, בעדיפות אחרונה, ועוד כל הדברים שהרגשתי. היא ענתה, דיברנו עוד קצת, הרגשתי כל כך יותר טוב וכל כך אהובה אחר כך. היא אמרה שאינה יכולה בלעדיי, שאני חשובה לה, חשובה לפרויקט שהקמנו ביחד. שלא תוותר עלי בשום אופן. בסוף אמרתי לה "את היית חסרה לי". איזו חמודה, היא אמרה בשקט.
אני זוכרת שהיה רגע שנזכרתי כמה אני אוהבת אותה, כמה היא חשובה לי ואיך מתוך זה הרגשתי את כל הרגשות האלו, מתוך הפחד לאבד, להינטש, להיות לא שווה עבור מישהי שאני אוהבת.
ואיך שהוא, הרגשתי פתאום גם משיכה מינית – נתתי למשהו שהתחיל לצוף ממעמקים לעלות, וכשבא גיליתי שזו משיכה. אבל חייכתי לעבר מה שהגיע. זה מעניין – הייתה לי רק חברה אחת שהרגשתי כך כלפיה פעם. אני זוכרת שדיברנו על זה וגם היא אמרה שנמשכה אלי. שתינו סטרייטיות לגמרי – זה פשוט מפתיע שאפשר להרגיש כך, אני חושבת שזה לא קשור לנטייה מינית, אלא משהו אחר, לא יודעת מהו. אולי זה כרוך בסוג מסוים של קשר, ואולי באופי מסוים של אישה. זה היה נעים – לא הפריע לי ולא הביך אותי או איים עלי או עורר חרדה או כל דבר אחר.. והמשכנו בפגישה.
אולי זו הדינמיקה הזו, של מישהו שלוחץ עליך להגיד מה את מרגישה בדיוק, שמקשיב ומוכן לשמוע אותך בחולשתך, גם אם יתקן את תחושותייך, וגם יאמר לך אחר כך מילים טובות ואמיתיות של קשר. אולי זה סוג של אקט מיני מילולי :) אני זוכרת שאמרתי פעם למטפל שלי, שלפעמים השיחה מזכירה מאד אקט מיני, ליתר דיוק מעשה אהבה מיני במילים. הוא מאד הסכים :) זה כל כך יפה. יש את כל המרכיבים, יש חדירה ויש התעלסות ויש מגע ויש כוח ויש רכות, ויש העברה של תכנים זה לזה כשצד אחד מוכן לקלוט. וכשזה מוצלח יש גם סיפוק, ממש כמו אורגזמה עדינה וקלילה והדדית של מילים טעונות.
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
