נשירה

נשירה

Follow by Email

קוראים

רשומות פופולריות

Blogroll

תגובות אחרונות באתר

  • Eliphal

    קטע מרגש שיש בו כ״כ הרבה, אבל בעיקר געגוע. ולא געגוע למשהו שהלך ואיננו אלא למשהו שקיים ונמצא כאן. גם געגוע כזה קיים ואת ציירת אותו כאן במילים ללא...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Zvia Bachar

    קראתי אותך בנשימה אחת.... מקסימה , כל כך נהנית לקרוא אותך , אין לי השגות , הכתיבה שלך זורמת בלי ערוצי נחל ....זה הדימוי שזרם לי בראש.. מלבד זאת אלה...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • עדה ק

    זה נכון שלפעמים קשה לכתוב במילים את הזכרונות שמורגשים 'יותר יפה ויותר חזק מאשר לכתוב' עליהם, אבל מסתבר שהצלחת, ואפילו בלי סימני פיסוק.

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Empiarti

    "והפעם הייתי מי שהרגשתי כמו שרציתי להיות וללא חרדה או לחץ או בושה" המשפט הזה תפס אותי חזק. היית מי שהרגשת כמו שרצית להיות. זו התשובה שלך למשפט...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Zvia Bachar

    וואו איזה מתוקה את בתמונה, והתרגיל על הגזר חמוד מאוד , אהבתי :-)
    שולחת חיבוקים יקירתי ♥

    Amanda: עשירי ביוני · 8 years ago

  • כמו מניפה

    כתיבה בלי סימני פיסוק משאירה אותי חסרת נשימה, כמו שקטע כזה צריך לעשות. הציטוט יפה מאוד בעיני, ומאוד מתאים לקטע כולו. יש בו משהו אוורירי ושברירי,...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Zvia Bachar

    וואו , ממש דייסת רגשות ♥ וזה מעניין .. כי אני חשבתי על הדייסה עוד לפני שתיארת אותה לפרטיה ... כולל התחושה המנחמת :-) קצת בהלם מזה :-) כמו תמיד את...

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

  • שיק

    אווהוו דיסת הסולת!!! הכי שווה בעולם! ומידי פעם - בזמן שפינוק עצמי הכי נדרש...זה מה שאני מכינה לי!

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

  • עדה ק

    לא קראתי, אבל זה מזכיר לי את הסיום של ספר אחר, 'מסעדת הגעגועים' של אן טיילר. משהו בסופו, אם כי שם נראה לי שאין החלטה מודעת מן הסוג הזה.

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

  • Eliphal

    מטלטל, אמנדה. החיבורים שעשית בין אוכל שמחבר לבין הבטחות כתובות לבשל לך לבין מזון שנשרף כי בתת מודע רצית שמישהו יבשל אוכל שמחבר בין בני אדם. כולי...

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

יום שישי, 25 במרץ 2016
חומר ישן, שעשיתי קצת עבודה איתו. הורדתי דברים, ערכתי ושיניתי.

רחוב פרנקל, שכונת פלורנטין

פיל לבן צחור נשכב
על כביש שחור משחור

רעם עולה מפיר בניין
כלב צועד מולי
מודעה על שיח גלריה על
חתול מפוספס
וריח גולאש

אימה! אופנוען קורס
ודוב מתגלגל אלי

אור פתאומי בוקע מבעד מחצלת
קצה צווארוני נוגע בלחיי
עוברת ליד חנות רהיטים עצובים
אחריה פחי זבל עצומים
חנות מוצרים לחדרי אמבטיה
מוקפת וילאות לבנים כקצפת
מכולת שוממת מוארת
וסופו של רחוב פרנקל

כל פעם אתה נעלם
אחרי מגע מיני בינינו
בבוקר למחרת אתה מסתובב ופונה
לשינה ארוכה בצד השני של המיטה הלא היא העולם
ביום הראשון אני מוארת באור אהבה
גם אם נבוכה בגלל הצללים
צללי הספק
ביום השני לא זוכרת
ביום השלישי כבר יודעת
אך מסרבת
ביום הרביעי הלא הוא מחר אכעס
ויהודית שלי אומרת שזה לא זה
הוא לא פנוי רגשית
אבל למה בזמן שנפגשים הוא כל כך סוער
ואחר כך זה כל כך מהר נגמר לו
עד הפעם הבאה


סכיזופרניה
א.

פיל לבן צחור נשכבעל כביש שחור משחוררעם עולה מפירכלב צועד מולישיח גלריה עלחתול מפוספס וריח גולאשאימה! אופנוען קורסודוב מתגלגל אליאור מבעד מחצלתקצה צווארוני נוגעחנות רהיטים עצובהפחי זבל עצומים חדרי אמבטיהוילאות לבנים כקצפתאיש מוקף בשלוות יריעותמכולת שוממת מוארתוסופו של רחוב פרנקל

ב.

פ ילל בן צחו רנש כב עלכ ביש שח ורמ שח ורר עם עול המפ ירכלבצ ועד מול ישי חגל ריה עלח תולמפוס פסורי חגול אש אימה! אופנו ען קורסודוב מת גלגל אליא ורמב עדמחצ לתקצה צוואר ונינו געחנות רהיטים עצו בהפחיז בל עצו מים חד ריאמב טיה וילא ותלב נים כק צפתא ישמו קף בשל וותירי עותמכול תשוממ תמו ארתו סופו ש לרח ובפר נק ל

Back to Top