נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני 2 ימים
-
לפני 2 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום שני, 18 בינואר 2016
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
לא קל לחשוב על מחר. מטופלוני הלא קל, הקשה להכלה, המפקיד אצלי תכנים קשים. ככה זה לטפל, אומר המדריך, לפעמים זה ככה. אני מתכוננת כבר מעכשיו. זה לא קשה, אבל אני כבר עכשיו חושבת על זה, מראש.
היא התעקשה בתחילת הפגישה, תגידי לי מה את מרגישה כלפיי, בואי נדבר עלינו לפני שנתחיל. לא נפגשנו כמה חודשים מסיבות טכניות שלה. אני ניסיתי לנפנף את זה באמירה שזה דברים שלי, לא קשורים אליה, אין צורך לדבר על זה. היא לא ויתרה ואחר כך אמרתי, שהרגשתי נטושה, בעדיפות אחרונה, ועוד כל הדברים שהרגשתי. היא ענתה, דיברנו עוד קצת, הרגשתי כל כך יותר טוב וכל כך אהובה אחר כך. היא אמרה שאינה יכולה בלעדיי, שאני חשובה לה, חשובה לפרויקט שהקמנו ביחד. שלא תוותר עלי בשום אופן. בסוף אמרתי לה "את היית חסרה לי". איזו חמודה, היא אמרה בשקט.
אני זוכרת שהיה רגע שנזכרתי כמה אני אוהבת אותה, כמה היא חשובה לי ואיך מתוך זה הרגשתי את כל הרגשות האלו, מתוך הפחד לאבד, להינטש, להיות לא שווה עבור מישהי שאני אוהבת.
לא קל לחשוב על מחר. מטופלוני הלא קל, הקשה להכלה, המפקיד אצלי תכנים קשים. ככה זה לטפל, אומר המדריך, לפעמים זה ככה. אני מתכוננת כבר מעכשיו. זה לא קשה, אבל אני כבר עכשיו חושבת על זה, מראש.
היא התעקשה בתחילת הפגישה, תגידי לי מה את מרגישה כלפיי, בואי נדבר עלינו לפני שנתחיל. לא נפגשנו כמה חודשים מסיבות טכניות שלה. אני ניסיתי לנפנף את זה באמירה שזה דברים שלי, לא קשורים אליה, אין צורך לדבר על זה. היא לא ויתרה ואחר כך אמרתי, שהרגשתי נטושה, בעדיפות אחרונה, ועוד כל הדברים שהרגשתי. היא ענתה, דיברנו עוד קצת, הרגשתי כל כך יותר טוב וכל כך אהובה אחר כך. היא אמרה שאינה יכולה בלעדיי, שאני חשובה לה, חשובה לפרויקט שהקמנו ביחד. שלא תוותר עלי בשום אופן. בסוף אמרתי לה "את היית חסרה לי". איזו חמודה, היא אמרה בשקט.
אני זוכרת שהיה רגע שנזכרתי כמה אני אוהבת אותה, כמה היא חשובה לי ואיך מתוך זה הרגשתי את כל הרגשות האלו, מתוך הפחד לאבד, להינטש, להיות לא שווה עבור מישהי שאני אוהבת.
ואיך שהוא, הרגשתי פתאום גם משיכה מינית – נתתי למשהו שהתחיל לצוף ממעמקים לעלות, וכשבא גיליתי שזו משיכה. אבל חייכתי לעבר מה שהגיע. זה מעניין – הייתה לי רק חברה אחת שהרגשתי כך כלפיה פעם. אני זוכרת שדיברנו על זה וגם היא אמרה שנמשכה אלי. שתינו סטרייטיות לגמרי – זה פשוט מפתיע שאפשר להרגיש כך, אני חושבת שזה לא קשור לנטייה מינית, אלא משהו אחר, לא יודעת מהו. אולי זה כרוך בסוג מסוים של קשר, ואולי באופי מסוים של אישה. זה היה נעים – לא הפריע לי ולא הביך אותי או איים עלי או עורר חרדה או כל דבר אחר.. והמשכנו בפגישה.
אולי זו הדינמיקה הזו, של מישהו שלוחץ עליך להגיד מה את מרגישה בדיוק, שמקשיב ומוכן לשמוע אותך בחולשתך, גם אם יתקן את תחושותייך, וגם יאמר לך אחר כך מילים טובות ואמיתיות של קשר. אולי זה סוג של אקט מיני מילולי :) אני זוכרת שאמרתי פעם למטפל שלי, שלפעמים השיחה מזכירה מאד אקט מיני, ליתר דיוק מעשה אהבה מיני במילים. הוא מאד הסכים :) זה כל כך יפה. יש את כל המרכיבים, יש חדירה ויש התעלסות ויש מגע ויש כוח ויש רכות, ויש העברה של תכנים זה לזה כשצד אחד מוכן לקלוט. וכשזה מוצלח יש גם סיפוק, ממש כמו אורגזמה עדינה וקלילה והדדית של מילים טעונות.
אולי זו הדינמיקה הזו, של מישהו שלוחץ עליך להגיד מה את מרגישה בדיוק, שמקשיב ומוכן לשמוע אותך בחולשתך, גם אם יתקן את תחושותייך, וגם יאמר לך אחר כך מילים טובות ואמיתיות של קשר. אולי זה סוג של אקט מיני מילולי :) אני זוכרת שאמרתי פעם למטפל שלי, שלפעמים השיחה מזכירה מאד אקט מיני, ליתר דיוק מעשה אהבה מיני במילים. הוא מאד הסכים :) זה כל כך יפה. יש את כל המרכיבים, יש חדירה ויש התעלסות ויש מגע ויש כוח ויש רכות, ויש העברה של תכנים זה לזה כשצד אחד מוכן לקלוט. וכשזה מוצלח יש גם סיפוק, ממש כמו אורגזמה עדינה וקלילה והדדית של מילים טעונות.
תוויות:עבודה
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה