נשירה

נשירה

Follow by Email

קוראים

רשומות פופולריות

Blogroll

תגובות אחרונות באתר

  • Eliphal

    קטע מרגש שיש בו כ״כ הרבה, אבל בעיקר געגוע. ולא געגוע למשהו שהלך ואיננו אלא למשהו שקיים ונמצא כאן. גם געגוע כזה קיים ואת ציירת אותו כאן במילים ללא...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Zvia Bachar

    קראתי אותך בנשימה אחת.... מקסימה , כל כך נהנית לקרוא אותך , אין לי השגות , הכתיבה שלך זורמת בלי ערוצי נחל ....זה הדימוי שזרם לי בראש.. מלבד זאת אלה...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • עדה ק

    זה נכון שלפעמים קשה לכתוב במילים את הזכרונות שמורגשים 'יותר יפה ויותר חזק מאשר לכתוב' עליהם, אבל מסתבר שהצלחת, ואפילו בלי סימני פיסוק.

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Empiarti

    "והפעם הייתי מי שהרגשתי כמו שרציתי להיות וללא חרדה או לחץ או בושה" המשפט הזה תפס אותי חזק. היית מי שהרגשת כמו שרצית להיות. זו התשובה שלך למשפט...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Zvia Bachar

    וואו איזה מתוקה את בתמונה, והתרגיל על הגזר חמוד מאוד , אהבתי :-)
    שולחת חיבוקים יקירתי ♥

    Amanda: עשירי ביוני · 8 years ago

  • כמו מניפה

    כתיבה בלי סימני פיסוק משאירה אותי חסרת נשימה, כמו שקטע כזה צריך לעשות. הציטוט יפה מאוד בעיני, ומאוד מתאים לקטע כולו. יש בו משהו אוורירי ושברירי,...

    Amanda: עשרים ואחת ביוני · 8 years ago

  • Zvia Bachar

    וואו , ממש דייסת רגשות ♥ וזה מעניין .. כי אני חשבתי על הדייסה עוד לפני שתיארת אותה לפרטיה ... כולל התחושה המנחמת :-) קצת בהלם מזה :-) כמו תמיד את...

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

  • שיק

    אווהוו דיסת הסולת!!! הכי שווה בעולם! ומידי פעם - בזמן שפינוק עצמי הכי נדרש...זה מה שאני מכינה לי!

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

  • עדה ק

    לא קראתי, אבל זה מזכיר לי את הסיום של ספר אחר, 'מסעדת הגעגועים' של אן טיילר. משהו בסופו, אם כי שם נראה לי שאין החלטה מודעת מן הסוג הזה.

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

  • Eliphal

    מטלטל, אמנדה. החיבורים שעשית בין אוכל שמחבר לבין הבטחות כתובות לבשל לך לבין מזון שנשרף כי בתת מודע רצית שמישהו יבשל אוכל שמחבר בין בני אדם. כולי...

    Amanda: שנים עשר ביוני · 8 years ago

יום שישי, 26 ביוני 2015
בבקרים כשאני יוצאת מהבית יש מחול סחרחר של פרחי בוגנווילאה יבשים וורודים על הקרקע, הן מסתובבות סחור סחור, כנראה משום שהכניסה היא מעין חצר פנימית נמוכה שמוקפת בניינים. צילמתי אבל זה לא נראה כל כך יפה כמו במציאות. צריכה לצלם שוב, ואולי עם פוקוס קרוב יותר. בתמונה זה נראה מרוחק וקטן.


זה לא נעים להכנס לבלוג (בישרא) כשבדרך כתוב שהבית הזה עלול להיות מיועד להריסה או משהו כזה.
לא התכוונתי להתחיל ככה אבל כשנכנסתי וזה מה שראיתי..

אני בתקופה לא טובה עם הבריאות. הזומיג היה נורא ואיום - מעתיקה מה שכתבתי לחבר (עם קצת תוספות): לקחתי את הזומיג והרגשתי שאני הולכת למות ממש. הרגשתי כבדה מאד ולחץ בחזה ודופק מהיר וחרדה. נרדמתי והיו לי סיוטים פסיכוטיים (לא לצחוק!) וכאב הראש התנהג כאילו רוצחים אותו והתרוצץ מפה לשם למקומות בלתי אפשריים במוח ולבסוף הוא באמת מת אבל אני הרגשתי ככ רע. אמרתי לעצמי שאני חייבת להתקלח ולהכין שניצל ואורז לגדול וזה יעזור לי להתאושש. והלכתי לישון אחכ ובבוקר קמתי עם כאב ראש רענן כאילו לא זומיג ולא בטיח. עכשיו בדרך לעבודה עם מר אופטלגין.
וחוץ מזה הבטן לא משהו, ובמיוחד בלילה. אני לא מבינה מה קורה שם, והאמת שאני מדחיקה הכל עד לבדיקה בעוד שבועיים.

הבלוג החדש בבלוגר ממש יפה! בזכותו של אליפל תולע הספרים הענקי :) אני מרגישה שפינקו אותי וסידרו לי בית חדש, והוא נראה כמו חוץ לארץ :) אבל חוץ מהעזרה, גיליתי שהרבה יותר נוח להשתמש בבלוגר מאשר בוורדפרס. גם ברור לי מה יש לי שם, לעומת וורדפרס שלא היה לי מושג מה נמצא שם ומה זה כל הדברים וכל כך מסובך להגיב. יש גם אפשרות להיעזר בגוגל פלוס ולעשות שם דף קהילה, שיתוחזק על ידי חבריו שכל מה שיצטרכו לעשות הוא פשוט לעדכן שם כשהם כותבים דרך שיתוף פשוט של הפוסט, ואז כולם יתעדכנו שם שהגיע פוסט חדש ממישהו.
בגלל שאני רוצה לנסות ולרענן את הפרטיות אני לא שמה כאן קישור לבלוג החדש, אבל אני אשלח למי שאני מכירה מהמגיבים וגם אם מישהו שלא מגיב ירצה וישלח לי מייל. וגם אכתוב בשני המקומות במקביל עד ש.

היום נעים כל כך, בגלל שמעונן ויש רוח, זרמים של חמימות וקרירות חולפים סביבי. כשהלכתי לקנות בAM PM עם כפכפי אצבע ומין שמלה קצרה כזו, הרוח ליטפה את הרגליים החשופות בצורה כל כך נעימה, וסביב הצוואר והפנים. אני אוהבת לצאת לרוח אחרי מקלחת, זו תחושה קצת מיסטית. העור שמעל פיקת הברך כל כך עדין וקצת שקוף 
(כבר אני מסדרת את הנעליים ואת הבלגן....... אחר כך.....)



Back to Top