נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני 5 ימים
-
לפני 5 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום רביעי, 19 באוגוסט 2015
לפעמים יש ימים כאלה, שמביך לגלות את עצמך טועה בעוד משהו ועוד משהו, ומתנהגת במין טמטום-בטוח-בעצמו שבדיעבד את לא מבינה מה קרה לך? איך הידרדרת למקום הזה וכל זה :)
בפברואר אהיה בת 50. האם לנצח אהיה ילדה? החלק הזה שלי נראה כאילו לעולם לא ישתנה. זה לא יהיה מגוחך באיזשהו שלב?
תודה לאל (הלא קיים מבחינתי, אבל זה ביטוי חזק ויפה, לא? מטפורה מצוינת) שאף אחד מאתנו לא סובל מגידול במוח. יש לנו דברים לא פשוטים אחרים בבריאות להתמודד איתם, אבל הם לא מסוכנים לחיים.
למה אני רגישה לכל דבר חולף? כאילו הייתי מיתר דק שכל רוח מנגנת בו. (אבל את יודעת, לפעמים המיתר הזה מתקשח להפליא (ולפעמים הוא כזה מיתר מטומטם :)
דברים קטנים שנאספים מערב של אתמול: העור הכהה מאוד שלו לעומת הלובן שלי. ההתענגות שלו מהגוף שלי, המילים - כמה את נשית וסקסית - מלטפות כמו הידיים. כמה אני נמשך אלייך. (מוטרדת כל הזמן מתכתובת איומה שקשורה לעבודה). על השולחן יש מתקן קטן ומוזר שנראה כמו ספסל לגמדים. הוא זהיר ובשלב מסוים אני אומרת לו, כמה אתה צעיר וזהיר. הוא עונה שהוא זהיר כי מרגיש שצריך להיות זהיר איתי. את רוצה שלא אהיה זהיר? אני לא יודעת מה לענות ומחייכת בזהירות :) הוא שולח יד לצוואר שלי ומחזיק בו מתחת לאוזן.
סידרתי היום את כל הספרים לפי ה-א'-ב'. נשארו המון ספרים על המיטה שלא היה להם מקום כי קודם היו בערימות. בסופו של דבר עשיתי ערימות חדשות מסודרות לפי ה-א'-ב' :) אבל זה נראה לגמרי יותר מסודר. וגם ניגבתי אבק.
אני מאזינה למוזיקה שנבנית אט אט הלוך ושוב בעוצמה משתנה עולה ויורדת, מתחלפת, כמו ריקוד. כמו מין.
א' שולחת חומר קריאה מסודר למתחילים בצוות :) איזה כיף שעושים דברים שאני מבקשת :) אמנדה השולטת!! סתם. אני הכי לא שולטת שיש, אבל זה כיף להתחפש לשולטת. נזכרת שפעם הוא רצה שאהיה שולטת ואגיד לו מה לעשות. מרוב רצון להשביע רצון הדברים שאמרתי היו יותר מדי אכזריים :) ירדנו מזה עוד ועוד עד שהוא היה שבע רצון. היה משעשע. בסוף עשינו מה שהוא אמר.
גל קרירות חולף על כיפת הראש
אתמול התגעגעתי אליו מאד מאד. לגוף שלו, לחדר ההוא שנפגשנו בו בפעם הראשונה. לסיגריה שעישן, למרות שאני לא סובלת ריח של סיגריות, למראה הרוקר הרזה שהיה לו. גם אם תהיה לו כרס זה לא ישנה. I miss you בנזונה רדיקלי פרוזאי. החיים מתגלגלים קדימה, מדרדרים אותנו לאט אבל בטוח לחור באדמה.
חולפת לפעמים המחשבה בראש מה קורה איתך מה קורה בחיים שלך, ואז אני מעדיפה שלא לדעת. אי שם יש איש שמדבר עם המילים והמילים עונות לו תשובות משלהן. נזכרתי בלילה אחד שבאת וחיפשנו לנו מקום ובכל מקום הפריעו לנו, עד שזה כבר היה ממש מגוחך, כאילו העולם כולו אמר לנו שאין לנו מקום. תחנת דלק עם אספרסו קטן ושחור וביסלי. אני בלי חזייה מתחת לבגדים. ותמיד הייתי בלי מילים כשהיינו נפגשים. היום זה כבר לא ככה, מצאתי את כל המילים, אבל אתה כבר לא כאן להקשיב להן.
תוויות:תמיד אני שוכחת תוויות
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה