נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני 3 ימים
-
לפני שבוע
-
לפני 2 שנים
-
לפני 3 שנים
-
לפני 4 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום שני, 29 ביוני 2015
אני צריכה ללכת לישון. אבל עוד לא סיימתי עם הכל. ואני רוצה לכתוב. יותר נכון - להתחבר.
יום ראשון, 28 ביוני 2015
גיליתי תופרת מקסימה ממש, מוכשרת מאד וזריזה להפליא, קרוב לבית. ילנה, הבאתי לה שתי שמלות וחולצה שהיה צריך לקצר, זוג מכנסיים שהיה צריך להצר (חשבתי בכלל לזרוק, ולא ידעתי מה לעשות איתן, אבל התיקון שעשתה להן הפך אותן לשמישות לגמרי). כל פעם שלבשתי אמרה - מה, ארוך! וכאילו קיבלתי בגדים חדשים - אהבתי אותם אבל בקושי לבשתי, כי לא נראה עלי טוב, ולא הבנתי מה לא טוב, עד שתפסתי - ארוך מדי. זה בגלל הסרט על אדית פיאף, שהייתה קטנטונת -
עכשיו מצאתי עוד שמלה ועוד חולצה ועוד זוג מכנסיים... שגם אותם צריך לתקן.
תוויות:תופרת קטנה
אני אוכלת תפוח לפני השינה. התפוח אדום וקשה ועסיסי וחתכתי אותו לפלחים כדי שיהיה כיף לאכול. מה? סימנים יוצאים מתחתית המסך ובולטים אלי. איך לתאר את הוורידים העדינים שעל גב היד? את הצללים הרכים של מפרקי האצבעות. אני משעינה את הסנטר על בית החזה והעורף נמתח בכאב כי לא ישבתי נכון. משפילה מבט אל ציורי הסרטים על החלק העליון של הכותונת. קשה לחשוב, הקווים מהם נרקמות האותיות שיוצרות את המילים הם כמו תפרים בבשר, אני יושבת ומקלידה, תפרים תפרים תופרת מילים לבשרי מנסה לחשוב פנימה, בלי אנשים אחרים לידי. רעב בחוץ פוגש רעב בפנים. כשמתגעגעים יותר מדי מתחילים לשוטט בסף
תוויות:סטרוברי
יום שישי, 26 ביוני 2015
בבקרים כשאני יוצאת מהבית יש מחול סחרחר של פרחי בוגנווילאה יבשים וורודים על הקרקע, הן מסתובבות סחור סחור, כנראה משום שהכניסה היא מעין חצר פנימית נמוכה שמוקפת בניינים. צילמתי אבל זה לא נראה כל כך יפה כמו במציאות. צריכה לצלם שוב, ואולי עם פוקוס קרוב יותר. בתמונה זה נראה מרוחק וקטן.
יום שני, 22 ביוני 2015
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים)
החיים ממש נהר גדול שבו אני שטה בסירה שלי. אני שוכבת על הגב עכשיו, שמש והעיניים קצת מסונוורות, עצומות למחצה, וכל מיני תמונות עוברות - כל המקומות בהם הייתי, אנשים שהכרתי, בלוגים שכתבתי בהם, פורומים תפוזיים יותר ופחות, פשוטים יותר או מורכבים יותר, והמים נשאו אותי. כעת הם קצת בוציים, מזכירים לי את המים בתעלות של הולנד.
תוויות:ישרא
הירשם ל-
רשומות
(Atom)