נשירה
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ... -
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני שבוע
-
לפני 5 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 4 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
יום שישי, 26 ביוני 2015
בבקרים כשאני יוצאת מהבית יש מחול סחרחר של פרחי בוגנווילאה יבשים וורודים על הקרקע, הן מסתובבות סחור סחור, כנראה משום שהכניסה היא מעין חצר פנימית נמוכה שמוקפת בניינים. צילמתי אבל זה לא נראה כל כך יפה כמו במציאות. צריכה לצלם שוב, ואולי עם פוקוס קרוב יותר. בתמונה זה נראה מרוחק וקטן.
זה לא נעים להכנס לבלוג (בישרא) כשבדרך כתוב שהבית הזה עלול להיות מיועד להריסה או משהו כזה.
זה לא נעים להכנס לבלוג (בישרא) כשבדרך כתוב שהבית הזה עלול להיות מיועד להריסה או משהו כזה.
לא התכוונתי להתחיל ככה אבל כשנכנסתי וזה מה שראיתי..
אני בתקופה לא טובה עם הבריאות. הזומיג היה נורא ואיום - מעתיקה מה שכתבתי לחבר (עם קצת תוספות): לקחתי את הזומיג והרגשתי שאני הולכת למות ממש. הרגשתי כבדה מאד ולחץ בחזה ודופק מהיר וחרדה. נרדמתי והיו לי סיוטים פסיכוטיים (לא לצחוק!) וכאב הראש התנהג כאילו רוצחים אותו והתרוצץ מפה לשם למקומות בלתי אפשריים במוח ולבסוף הוא באמת מת אבל אני הרגשתי ככ רע. אמרתי לעצמי שאני חייבת להתקלח ולהכין שניצל ואורז לגדול וזה יעזור לי להתאושש. והלכתי לישון אחכ ובבוקר קמתי עם כאב ראש רענן כאילו לא זומיג ולא בטיח. עכשיו בדרך לעבודה עם מר אופטלגין.
וחוץ מזה הבטן לא משהו, ובמיוחד בלילה. אני לא מבינה מה קורה שם, והאמת שאני מדחיקה הכל עד לבדיקה בעוד שבועיים.
הבלוג החדש בבלוגר ממש יפה! בזכותו של אליפל תולע הספרים הענקי :) אני מרגישה שפינקו אותי וסידרו לי בית חדש, והוא נראה כמו חוץ לארץ :) אבל חוץ מהעזרה, גיליתי שהרבה יותר נוח להשתמש בבלוגר מאשר בוורדפרס. גם ברור לי מה יש לי שם, לעומת וורדפרס שלא היה לי מושג מה נמצא שם ומה זה כל הדברים וכל כך מסובך להגיב. יש גם אפשרות להיעזר בגוגל פלוס ולעשות שם דף קהילה, שיתוחזק על ידי חבריו שכל מה שיצטרכו לעשות הוא פשוט לעדכן שם כשהם כותבים דרך שיתוף פשוט של הפוסט, ואז כולם יתעדכנו שם שהגיע פוסט חדש ממישהו.
בגלל שאני רוצה לנסות ולרענן את הפרטיות אני לא שמה כאן קישור לבלוג החדש, אבל אני אשלח למי שאני מכירה מהמגיבים וגם אם מישהו שלא מגיב ירצה וישלח לי מייל. וגם אכתוב בשני המקומות במקביל עד ש.
היום נעים כל כך, בגלל שמעונן ויש רוח, זרמים של חמימות וקרירות חולפים סביבי. כשהלכתי לקנות בAM PM עם כפכפי אצבע ומין שמלה קצרה כזו, הרוח ליטפה את הרגליים החשופות בצורה כל כך נעימה, וסביב הצוואר והפנים. אני אוהבת לצאת לרוח אחרי מקלחת, זו תחושה קצת מיסטית. העור שמעל פיקת הברך כל כך עדין וקצת שקוף
(כבר אני מסדרת את הנעליים ואת הבלגן....... אחר כך.....)
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק