Amanda: תפוח

אני אוכלת תפוח לפני השינה. התפוח אדום וקשה ועסיסי וחתכתי אותו לפלחים כדי שיהיה כיף לאכול. מה? סימנים יוצאים מתחתית המסך ובולטים אלי. איך לתאר את הוורידים העדינים שעל גב היד? את הצללים הרכים של מפרקי האצבעות. אני משעינה את הסנטר על בית החזה והעורף נמתח בכאב כי לא ישבתי נכון. משפילה מבט אל ציורי הסרטים על החלק העליון של הכותונת. קשה לחשוב, הקווים מהם נרקמות האותיות שיוצרות את המילים הם כמו תפרים בבשר, אני יושבת ומקלידה, תפרים תפרים תופרת מילים לבשרי מנסה לחשוב פנימה, בלי אנשים אחרים לידי. רעב בחוץ פוגש רעב בפנים. כשמתגעגעים יותר מדי מתחילים לשוטט בסף

סטרוברי ישנה על הספה, מהדקת את מצחה אל הכריות. היא מרגישה בטוחה, כל עוד אנחנו מלטפים ומפנקים אותה, אני בעדינות ובחום והקטנה אוהבת ללוש לה את האוזניים ולגרד ולעשות מסז' קצת תוקפני שהחתולה הזאת מאד אוהבת. היא סאדו-מאזוכיסטית מוחלטת. היא צדה ומתעללת בקורבן, מנדנדת, מתמסרת לליטוף ובו זמנית נרתעת, היא קולנית עד אשר יגעו בה, אז היא משתתקת, וכל הזמן מביעה את דעתה על כל דבר, ולפעמים נדמה שהיא פשוט מייללת את עצמה בלי סוף. לקולות שלה יש אינטונציה, כשהיא רצה לבית מבעד לדלת יש לה מייאו היסטרי קצת, של התרגשות. כשהיא יוצאת יש לה מייאו על כל צעד החוצה, ובחזרה כנ"ל. לפעמים אני שואלת את הגדול "מה היא אמרה?" הוא המתורגמן לענייני חתולים. והוא שונא אותה, כי היא מייללת לו מעל החלון כשהוא ישן בבוקר. כשאני מלטפת אותה כשהיא על השולחן, היא לפעמים מניחה את כפתה על החזה שלי, פותחת אותה קצת עם הציפורניים, בלי לשרוט. רק לדקור קצת. היא חוזרת על כך מספיק פעמים, תוך מבט לתוך עיניי, כדי שאבין שהיא אוהבת אותי.

לילה. חושך בכל מקום. הזמן מתנדנד מצד לצד כבננת אוויר שקופה. חלמתי סיוט שבו יצור כלבי מסוכן חולף דרכי (דרך הגוף שלי) הלוך ושוב בלי שאוכל להתנגד. את מצטנפת כחזרזיר וורדרד בתוכך. חרבות של טוריאדור ננעצות לכאן ולשם וחורכות בדרכן את עורך. איפה הם החיים? יד משתלשלת למטה מן השולחן כבדרך אגב. כן, זה מתחיל מהמרכז ויוצא החוצה, הרחק הרחק, עד אין קץ

השכנים (לשעבר) שלי הם אנשים עדינים מאד. אמרתי שאולי יש גילגולי נשמות, אבל זה לא עוזר בכלל כשאת לא זוכרת מה עשית בגלגול הקודם שלך, וחוזרת על אותן הטעויות (ושלא יבלבלו לי את המוח, אז אולי בשלב כלשהו אני אבין שהטעויות שאני עושה הן כדי לקלקל טעויות (כלומר לתקן :) מגילגול קודם, בקיצור תוהו ובוהו, ואני לא מאמינה שמישהו יתקין מנגנון כל כך לא יעיל לתיקונים (מצד שני, הוא בטח רוחניק אז אפשר להבין את זה :)

דקירות בבטן משמאל :( זה בטח עונש על מה שאמרתי על רוחניות. קל להשתמש בדברים כאלה להשלכות, הם כר פורה. אפשר להשליך על הרוח והגלגולים כל מה שתרצי, וכך להיפטר מדברים. זה נקרא גם מיחזור. אני מתלבטת אם להשתמש בהפנייה לCT שנתן הרופא, כי לא לקחתי את הפרוביוטיקה שנתן לי לניסיון לראות אם זה יעזור (ואז לא ללכת לCTׂׂ). כבר כמעט שבועיים שאני שוכחת אותה במקרר של העבודה. כל בוקר אני אומרת לעצמי היום תזכרי לקחת! וכל אח"צ אני שוכחת אותה מחדש ונותנת לעצמי שתי סתירות (כן, לא התכוונתי לסטירות) רוחניות בדרך הביתה.

לרכב על השור במלחמתו בטוריאדור

שקופה בלתי נראית, וורודה וזהובה

רק נוכחת, בלי כל יכולת לעזור

Amanda

מכל הבא ליד

נשירה

Follow by Email

Archive

Categories

קוראים

רשומות פופולריות

Blogroll

תגובות אחרונות באתר

תפוח

תגובה 1: