נשירה

נשירה

Follow by Email

עוקבים

רשומות פופולריות

Blogroll

תגובות אחרונות באתר

יום שישי, 18 במרץ 2016

זה נחמד להיזכר בדברים. אני נזכרת במה שהיה ואחרי שכותבת מרגישה ממש טוב. לא חשוב איך זה נגמר, בכל זאת להיזכר ולכתוב גורם לי להרגיש טוב עם עצמי ועם הזיכרון, כאילו כך הזיכרונות האלה תופסים מקום טוב בראש, על חשבון הזיכרונות האחרים

שני זיכרונות שאני מתקשה להפריד ביניהם כי התערבבו לבלי הפרד - בית מלון בחיפה ובית מלון בתל אביב, באחד מהם הייתה מעלית עם קירות קטיפה, לאחד מהם לבשתי שמלה כתומה שקניתי בשוק בלונדון והייתה פשוטה נורא, באותו זמן התביישתי להתלבש "יותר מדי יפה" תארו לעצמכם. לאחר מהם הוא הביא בקבוק יין אדום שעליו אמר שהוא יין טוב במיוחד והוא היה אדום כמו דם ואחרי ששתינו קצת וכבר התחלתי להתנדנד ישבתי עליו ומזגתי על הקרחת שלו וליקקתי משם את היין ורציתי להמשיך כך עוד אבל הוא לא נתן לי. שתינו כמעט את כל היין והוא עשה אותנו כל כך כבדים שלא הצלחנו לגמור, גם אחרי הרבה זמן ולבסוף שכבנו שם מעולפים עד שהיה צריך ללכת. זוכרת את הסלט שאכלנו באחד מהם, אבל לא זוכרת אם ההוא עם היין או השני, את עגבניית השרי שהנחתי בשקע הטבור שלו והוא לא התנגד. אבל את זה שישבתי לו על הברכיים אני זוכרת שהיה עם השמלה הכתומה, כשנכנסנו לחדר הוא משך אותי לשבת על ברכיו ואז משום מקום העביר לק גדול על כל הפרצוף שלי כמו שכלבים עושים :)  וגם את זה שכשקמתי להתפשט עם גבי אליו, מהססת משום מה, אותו יום לא היה לי בטחון, הוא דחף אותי פתאום מאחור עם פניי למיטה והספקתי לראות שעל פניו הבעה רעבה והידיים שלי היו לכודות בשמלה והוא שאל אותי מהצד כדי שאקרא את השפתיים שלו אם אני מרשה לו ללקק לי את הטוסיק
אני גם זוכרת אותו מעשן עירום, רזה ותוהה ליד החלון עם הווילון הארוך שפנה לפאטיו או חצר ואני ציירתי אותו עם עט על מחברת שורות פשוטה, ציור שלא יצא כל כך מוצלח כי רעדו לי הידיים והתאמצתי יותר מדי

נזכרת משום מה דווקא בכ' ובבית הגדול מדי בו היה לגמרי לבד והסרט של הנוסע השמיני הוקרן במקרה על המסך בחדר השינה והוא לא שם לב לקיומו עד שפערתי עיניים כל כך גדולות כשהמפלצת עברה, נוטפת ריר בחשכת המסך, שהוא פשוט כיבה אותו ואני הסתכלתי עליו המומה
הוא רצה שאראה את הבריכה בחצר אבל בחוץ היה קר נורא ורעדתי בתוך המעיל שלי והסתפקתי בהצצה דרך דלת הזכוכית. הבית לא היה שלו והוא שמר עליו ומכל מה שהיה לשתות שם אני רציתי רק תה והוא היה מסטול מעישון. כשלקח אותי הביתה הוא התעורר כבר מהסוטול ולפת את הברך שלי בחוזקה ברמזור אבל כבר היה מאוחר ואני הייתי צריכה לשחרר את הבייביסיטר ולא הסכמתי שיעלה הביתה. אני זוכרת שהוא בא (לא זוכרת אם לפני זה או אחרי) בלילה אחר כשהילדים ישנו והקטנה ישנה בסלון כי זו הייתה תקופה כזו ואנחנו ישבנו לשולחן האוכל ואני הראיתי לו ציורים באור קטן

0 תגובות:

פרסום תגובה

Back to Top