נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני שבוע
-
לפני 4 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום שישי, 1 בינואר 2016
דברים רכים לחשוב עליהם
(בהשראת "ספרי הכר", מתוך "שנת הבשרים שלי" מאת רות אוזקי):
שמלה חדשה מבד צמרי רך ונעים בדוגמת משבצות בכתום אדום ושחור, שאלבש מחר למסיבה של העבודה
צבעם הכתום של פרחי הבוגנוויליה, שבגלל הרוח מידפקים על חלוני
העור בבוקר, רך וקטיפתי משינה
הספרים המפוזרים על השולחן, המדפסת, השולחן ליד המיטה, המיטה
לחשוב על מה שאן פדימן כותבת
הצבעים הכחלחלים-אפרפרים שת. אוהבת ללבוש ומה שנלווה לכך: הקושי לתכנן ולנהל את הזמן, שמעניק לגיטימציה נוירוטית לזה שלי
גרבי פסים בירוק בהיר, כתום בהיר ולבן
הרקמה המסולסלת על גב הכבשה הוורודה
תיק הצמר
שקרים (יכול להיות רך)
קימוריה של השמיכה, וזה שזה מזכיר דוגמאות של בתים במגזינים
עצים (לחשוב עליהם)
התוך הוורוד אפרפר של ערמונים מסוימים
לשון
שנה חדשה (זה רך?) לא בטוח. תקווה? יכול להיות קשיח. אהבה? יכולה לצרוב. חברות? לפעמים. תינוקות? כשאינם בוכים. מבט.. לא, דיאלוג טוב.. כן.. לפעמים. להתרגש זה לא רך. מוזיקה לפעמים כן. הים, החול, החום, הקור, הרוח, עננים, צילום של אינדיאני מעוטר נוצות ועמום שנים מביט אל הרוח הגדולה. סילסולו של חוט דנטלי נשכח על השולחן. זיכרון מסוים, לפעמים רך ולפעמים דוקר מאד. הקווים הישרים של הדלת. הסטייה מהרצף.
סימני שאלה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה