נשירה
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ... -
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני 2 ימים
-
לפני חודש
-
לפני 2 שנים
-
לפני 3 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום שני, 30 בנובמבר 2015
טוב - צריך איזה משפט נחמד כדי לחצוץ משאר הטקסט. אז אולי - יומני היקר שלום, אתה יודע שיש לי קרם ידיים בריח פטל הבר?
יום שבת, 7 בנובמבר 2015
אין לי חשק לתגובות. לא קרה משהו רע, פשוט אין לי חשק.
הייתי בבית החולים שבוע. טיפלו בי יפה, היה מורכב כמו בכל הניתוחים: בשבילי זו תמיד חוויה של הפקעה מתוך המציאות למקום אחר, שבו מרכיבי חייך הבסיסיים ביותר עומדים מולך בעירום. אולי זה גם מנער מכל מיני דברים.
כתבתי ביום הרביעי אחרי הניתוח, כי הייתי מוכת סטרואידים ממש, ולא יכולתי לישון, וכל דבר הקפיץ אותי, הלב פעם חזק חזק, העור היה רגיש, כל החושים נדלקו והרגשתי עומדת לצרוח, אבל לא יכולה לזוז. אז כתבתי, בקושי, עם האינפוזיה על היד :)
כאבה לי מאד הבטן - לא יכולתי כנראה להכיל את כל התרופות בבטן שגם קודם עשתה בעיות.
סטרוברי עברה ניתוח בטן חירומי לפני הניתוח שלי, והיה שבוע זוועתי שבו לא יכולתי להתכונן לשום דבר.
שתינו עכשיו בבית באשפוז ביתי :) זה ייקח עוד שבועיים בערך.
גיליתי שיש לי דודה מסורה ומשפחה, וחברות וגם חברים, ושתיים במיוחד שמוכנות לשמוע כל חרדה קטנה כמו שמשכתי בטעות באף והרגשתי ואקום וכאב באוזן, ומיד חשבתי שקילקלתי את השתל החדש. וגם המנתח שעונה לסמסים גם בערב :)
הירשם ל-
רשומות
(Atom)
