נשירה

נשירה

Follow by Email

עוקבים

רשומות פופולריות

Blogroll

תגובות אחרונות באתר

יום שישי, 25 בדצמבר 2015
כבר כמה ימים אני לא כותבת יומן. עמוסים לי הימים, בעבודה ובבית. בבוקר נסענו לחיפה, אני ועוד כמה חברות שהשתגעו והחליטו לקום מוקדם ביום שישי. טיילנו קצת בואדי ניסנאס. התעייפתי מאוד. אכלתי פלאפל אצל הזקנים, ושמעתי קצת סיפורים. לא ידעתי שהיום חג המולד, ידעתי רק שזה בתקופה הזו. אילו היינו גרים בחיפה או במקום שנוח לקנות שם עץ אשוח, הייתי סוחבת אחד כזה הביתה (עדיף עץ אמיתי, אבל נראה לי שאין) ומקשטת ושמחה בהולדת ישו כי כל הולדת וכל חג שיש בו שמחה (ומתנות) נראה לי טוב, ובכלל ישו הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי :) וכנראה שגם יש לי נטייה לעבודת אלילים :) היה יפה לראות לצד עץ האשוח הגדול שבעיר גם חנוכייה גדולה. מרגיש תרבותי מאוד.


מחר אני אכתוב להם, הלילה אני ממש עייפה, בטח כולם יצאו לפה ולשם, וכולי וכולי דחיות :) אבל באמת אני עייפה כליל ועם מיגרנה בינונית. כשחזרתי הביתה בצהריים המאוחרים אחרי שקניתי כמה מצרכים חסרים - התברר שהילדים הולכים עם אביהם וסבם ל'מלחמת הכוכבים' והצטרפתי אליהם מתוך נוסטלגיה. הסרט היה די מאכזב, המשחק לא משהו (חוץ מהותיקים) והיה איכשהו עצוב לראות כמה הזדקנו האריסון פורד, הנסיכה ליאה ולוק סקייווקר :) משעשע שרק לגבי פורד (האן סולו, כמה הוא היה חתיך וחמוד) אני זוכרת את שמו האמיתי. בזמנו זה היה כל כך נהדר לראות את הסרטים. וחזרנו הביתה והיה מה לטפל במטבח והבית ההפוך ושמתי סיר מרק עוף על הגז וסיר חמין בתנור. בבית ניחוח מעורב של מרק וחמין. החמין היה ספונטני - הזמנתי בשר אבל שכחתי לבקש שהוא יהיה טחון, אז קיבלתי נתח יפה של בשר ולא ידעתי מה לעשות איתו. התברר שהגדול ישמח לאכול חמין. הקטנה לא אוהבת כל כך חמין או גולש, אבל היא אוהבת את המסביב, הביצים ותפ"א וגריסים ושעועית. ומחר בבוקר אכין עוגת מייפל ופקאן. החלטתי שכל יום אני אשתדל לבשל או לאפות משהו נחמד, אם אפשר, ובסופש בפרט. זה מחמם לא רק את הבטן אלא גם את הלב. בשבת שעברה הכנתי קיש בצל ופשטידת קישואים, תפוחי עץ אפויים בתנור (עוד לא הצלחתי לעשות אותם כך שלא יתפרקו), ועוגת תות שדה עם קרם גבינה וג'לי אדום :) העוגה יצאה לי ענקית, מכוערת להפליא. כמו הר לבן מעוטר בתותים שגלשו לצדדים בגלל עודף ג'לי שהתפזר לכל עבר בקרישים רוטטים. יצא לי גבוה מדי, הטורט, ועוד פרסתי אותו באמצע ושמתי קרם ותותים באמצע וגם למעלה, אפילו לכסות אותה במכסה לא היה אפשרי :) זה היה די מצחיק. אבל טעים. בפעם הבאה אדע יותר טוב איך להכין כך שזה לא ייראה כמו עוגת תות שדה שמישהו השליך עליה את התותים והג'לי מגובה רב :) ככה זה, לפעמים מרוב רצון יוצא לי אסון. אבל האסון הזה היה לפחות טעים.
חוץ מזה פתאום קיבלתי פנייה לטיפול פרטי וארגנתי מהר מהר קליניקה וכל מה שנלווה לעבודה פרטית. זה ועוד כל מיני דברים אחרים העסיקו אותי מאד. בעבודה אני שקועה גם בטיפולים וגם בשיווק וגם בלארגן את הישיבות. חזרתי לעבודה לפני שבועיים (ועוד שבוע קודם, שהיה מעין 'טעימות' קצרות כדי להתרגל). חודש וחצי כמעט של היעדרות. שיווי המשקל עדיין לא תקין לחלוטין, אני לא יכולה לעמוד ברגליים צמודות (להפתעתי) בלי ליפול הצידה. אבל בדרך כלל אני לא צריכה לעמוד ברגליים צמודות :) צריכה להשגיח קצת על הרגליים, שלא יילכו לאן שבא להן, ולפעמים תנועה של הראש גורמת לכל העולם ללכת ביחד איתו, כאילו שיש לי השפעה מיסטית מוזרה על העולם, צריך להיזהר, שלא ייפלו אנשים לחלל בגלל תנועת ראש לא זהירה.
אני משתדלת בבוקר לעשות תרגילים במיטה, כי הפסקתי ללכת לפילטיס. ואני לא יודעת אם השמנתי או שסתם קיבלתי סנטר נוסף. אולי זה מהסטרואידים - קראתי את זה בתופעות הלוואי :( באסה. או שזה בעצם סנטר שרירי? כי התרגילים שאני עושה מאמצים גם את הבטן וגם את הסנטר. (זה נשמע מטופש, אבל ככה זה מרגיש :)
בכיור כל הזמן אנחנו מוצאים שבלולים קטנים שהחליטו לסכן את חייהם. אני כבר רגילה לשבלול מטייל על שמשת החלון כל פעם שיש גשם. זה מגניב לראות את התנועה העדינה של השרירים שלהם מבעד לשמשה השקופה.
אשתדל לצרף מחר תמונות של האוכל (אם הוא ייצא יפה :) בעצם, אולי חבל שלא צילמתי את העוגה החבולה המדממת ג'לי, זה יכול היה להיות משעשע!

0 תגובות:

פרסום תגובה

Back to Top