נשירה

נשירה

Follow by Email

עוקבים

רשומות פופולריות

Blogroll

תגובות אחרונות באתר

יום שני, 31 באוגוסט 2015
עכשיו יהיה לי בצל על השולחן כמה ימים. (קשה מאוד לצייר בצל, אבל אני חושבת על זה עוד מתקופת התזה. ה'אני-עור' הבצלי. זה לא גמור - התחלתי בלבד. כבר נתתי לו שם - The sleeping onion. 


השכם בבוקר מתעוררת מתילדה מגירודים בטוסיק. שוב תולעים. מה יהיה. תמיד היא נדבקת בכל הפרזיטים שיש.
השינה מתעופפת בחדר כשמיכת צל שחורה דקיקה, ומתילדה עוקבת אחריה בעיניים עצומות, אך זו מסרבת לכסותה, וממשיכה לרחף כה וכה, כיצור בעל דעה משלו, נצמדת לתקרה ולקירות, למדפים, מדגדגת את ריסיה של מתילדה מדי פעם בשובבות, אבל רק לרגע. 
בחדר הסמוך נמצא היפהפה הנרדם שישן אתמול 20 שעות תמימות. עכשיו הוא ער כל הלילה. איך אפשר לחיות ככה. התוהו משתלט ולמתילדה נמאס מגברים שעומד להם רק מ'היי' בווטסאפ. אבל היא מתאפקת לא להעיף אותם לכל הרוחות כי בכל זאת אולי תצטרך אותם. אבל היא גם בספק רב אם היא רוצה מישהו כזה שכל הדם אוזל לו מהמוח כשהוא רק רואה את שמה. היא משתעממת וכל ה'סקסי' מגיע לה עד פה, ובכלל יש כל כך הרבה אנשים שמגיעה להם סטירה, שזה לפעמים בלתי נסבל. אני בעצם לא אוהבת אנשים, היא חושבת. 

בצהריים מתילדה אוספת את הכלים מהמדיח. הילדים, גדולים כבר, דוחים בלי הרף את תורם לאסוף ולמתילדה אין כוח לזה. מן החלון הגדול הפתוח עולה ריח טוב של בשר על האש, והשמש מאירה בוגנוויליאה וורודה שענפיה נעים מעלה ומטה בכבדות. 

פעם כתבתי על מתילדה, וכמו לציור גם אליה אני רוצה לחזור. במתילדה כמובן יש חלקים ממני אבל הרבה דברים בדויים. אני לא יודעת אם זה טוב להביא לכאן (כי זה גורם לי להשקיע פחות) אבל אוכל להתייחס אל זה כאל טיוטת עבודה לעצמי, ונראה. גם לי מגיעה סטירה לפעמים :) חיפשתי את הראשון ולא מצאתי עדיין, אז הנה מה שהיה זמין. 

הפועל של מתילדה
אני צריך שהוא יתרכך, אחרת הוא לא יכנס, אמר. מתילדה חשבה איך זה יכול להיות, ומן הסתם ראו זאת על פניה כי על הפנים שלו חלפה עווית משונה. אפשר להקפיא אותו, אמרה, ואז הוא יתכווץ, ואת הטבעת הקטנה לשים במים רותחים, ואז יהיה קל להכניס, אמרה והתעקשה לא לחייך, כולו עניין טכני, אבל המבוכה גרמה לה להתיישב על הכיסא הקטן מפלסטיק של ילדים, וכך גם הייתה קרובה יותר לגובה הרצפה עליה השתרע, חצי ראש תחת הכיור, והרגליים תופסות, מקופלות, את כל הרוחב של המטבח. הוא חייך קצת, ומתילדה חשבה שהיא ודאי נראית חמודה בתוך הכיסא הצהוב הקטן. פניו היו תערובת של לסת ואף כבדים ולחיים שקועות עם עיניים מחייכות בצידיהן. הוא גרר את הכיסא הקטן וקירב את כפות רגליה של מתילדה אל פניו.
במטבח של מתילדה גרה שממית. לשממית יש זנב מפוספס וכולה כתמתמה זהבהבה באור הלילי.
בבוקר כשאשר יוצא מהבית ויורד במדרגות קוראים הילדים בחצר: א-שר  א-שר  א-שר ואשר מסמיק.
כשמתילדה קמה סוף סוף היא נכנסת למקלחת ומוצאת שלוש שיערות מסולסלות דבוקות לחזה שלה. כשהיא מסירה אותן היא מגלה שהן הטביעו שלושה קווים אדומים דקיקים בבשרה. השערות נשטפות במים השקופים ומתיישרות בדרכן לים הגדול, שלוקח אליו את הכול. מתילדה תוהה אם הן לא ייעצרו דווקא, ויתווספו לכל מה שמצטבר מתחת לפתח הביוב, לצורך יצירת סתימה עתידית. היא חושבת גם על הדרך הארוכה שעליה לעשות בערב עם שלושה ילדים, באוטובוסים, דרך 6 ערים בגוש דן, ועל חברה שלה שתגיע מחר מקנדה ועל לחמניות גבינה ועוגה וסלט.

0 תגובות:

פרסום תגובה

Back to Top