נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני 2 ימים
-
לפני 2 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום שבת, 29 באוגוסט 2015
בית הקפה שמחוץ לעיר
הלכנו להסתפר, הגדול, הקטנה ואני, אצל הספר שלי (מוני פוני :) וקרה בדיוק מה שרציתי שיקרה - מוני פוני הניח את ידיו על כתפיו (הרחבות אך רזות) של הגדול ואמר לו: כמה שאתה יפה.
אני יצאתי קצת יותר אוורירית ובלונדינית, הקטנה יצאה עוד יותר יפה.
המנתח חזר אלי: אפשר לנתח, אני מאד מתרגשת. שום דבר לא ברור. הניתוח יהיה בעוד כחודשיים. שבוע בערך של אישפוז, שלושה שבועות בערך של החלמה בבית. מחלקת ניתוחי ראש וצוואר. מציע לקחת סטרואידים במשך חודש כדי שתהיה קליטה טובה. מחזיקה אצבעות לעצמי שהפעם יהיה מוצלח. לא אוכל לדעת - יכול להיות שאחרי כשנה תהיה שוב ירידה והחלק הפנימי יתקלקל. אולי אחרי כמה חודשים. אולי אחרי שנתיים. מקווה שלא אהיה במתח אינסופי שהשמיעה תידרדר פתאום. בגלל שלא ידוע מה קרה בפעמיים הקודמות. ובכל זאת זה מרגש. הוא ממש נחמד. הילדים מאד שמחים בשבילי ומתרגשים. כולם מחזיקים לי אצבעות.
החופש הולך להסתיים. אני קצת בחרדה. צריכה למצוא קליינטים, הקודם הזניח קצת את העבודה לפני שעזב, ואני צריכה על סף השנה החדשה לעשות עבודת שיווק אינטנסיבית.
על חוף הים ורד אמרה שאני מוכרחה לעשות דוקטורט. את היית התלמידה הכי מבריקה מכולנו היא אומרת. את צריכה להמשיך. אני אכתוב מחר-מחר-מחר-מחר למנחה. איך ג'ים קארי אמר - צריך אמונה. לא תקווה אלא אמונה. אני צריכה רצון. הרצון שקוע בתוך גיגית מים עמוקה עמוקה, ואני צריכה לצלול אליו, לתפוס בראשו ולמשוך אותו החוצה. אני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה, גם. אולי ללמוד פסיכותרפיה, או קורס מדריכים. שניהם משהו שאצטרך בין כה וכה. הדוקטורט יותר בגדר של מותרות לא פרקטיים.
בתוך מרחב חלול יש לב פועם
פועם בתוך ריק חסר אוויר. אני רוצה לכתוב פחות יומני ויותר
אנסה: רגע - קודם אני רוצה לעשות סדר, לפנות מקום, שהתיקיות במחשב יהיו מאורגנות יותר טוב, שאמצא חומרים טובים ואזרוק כאלה שלא, לסדר את המטבח, לפני שמתחילים לבשל.
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה