נשירה
Follow by Email
Archive
- יוני 2016 (4)
- מאי 2016 (1)
- אפריל 2016 (2)
- מרץ 2016 (6)
- פברואר 2016 (1)
- ינואר 2016 (8)
- דצמבר 2015 (3)
- נובמבר 2015 (2)
- אוקטובר 2015 (2)
- ספטמבר 2015 (3)
- אוגוסט 2015 (7)
- יולי 2015 (8)
- יוני 2015 (5)
Categories
הגדול
(12)
עבודה
(9)
אהבה
(7)
קירבה
(6)
זיכרון
(5)
לימודים
(5)
מוזיקה
(5)
סטרוברי
(5)
אוכל
(4)
בדידות
(4)
הפרעת שינה
(4)
לא קוהרנטי
(4)
ספרים
(4)
כאב ראש
(3)
מתילדה
(3)
ניתוח
(3)
עשן
(3)
שמיעה
(3)
שמש
(3)
אל אלווארז
(2)
הקטנה
(2)
חתול שחור
(2)
יומן
(2)
ילדים
(2)
ישרא
(2)
לואיס קרול
(2)
סילביה פלאת
(2)
פרפר
(2)
ציורים
(2)
אן אלווארז
(1)
בלקלב
(1)
המלון הלבן
(1)
טום יורק
(1)
ים
(1)
כאב
(1)
מוזיאון תל אביב
(1)
מטריה
(1)
מייאו
(1)
ספר חדש
(1)
סריגה
(1)
עמק החיות המוזרות
(1)
קולנוע
(1)
תופרת קטנה
(1)
תמיד אני שוכחת תוויות
(1)
קוראים
רשומות פופולריות
-
היו לי כמה ימים נטולי אינטרנט (כמעט שבוע). קודם לכן עוד רציתי לכתוב, כשמזג האוויר היה קר ומקפיא (כבר שכחנו בינתיים), על הפרק "הקרה ...
-
(שם של ספר מאת תומס אוגדן, ממנו אני מוציאה ציטוט לישיבה הראשונה שאנהל) אני מאד אוהבת את השם של הספר (וגם את הספר) אני מגלגלת אותו על קצה ...
-
(אתם לא חייבים להגיב אם אני כותבת פוסטים ברצף :)
-
אני נטולת מילים בזמן האחרון אבל טום יורק מדבר במקומי הוא מזכיר לי קצת אותך לפחות חיצונית הגוף שלו נראה חם ונושם עטוף בחולצ...
-
הבדידות: כשיצאנו מהמכונית הוא שאל אם אפשר חיבוק. לקח לי זמן להבין ובסוף הבנתי ואמרתי שכן בטח. הופתעתי כי בדרך הוא נראה לי קריר ומנותק. מ...
-
שני לילות או יותר שאנחנו יושבים ומקשיבים למוזיקה אני חוזרת הביתה עייפה, מתקלחת ויושבת איתו כי הוא רוצה שנאזין ביחד, הוא מוצא דברים מעני...
-
אני מדמיינת שאני בערסל מבד רך עם גדילים, קשור בין שני עצים (איזה מין ערסל לא קשור בין עצים? זה לא ערסל אם אין עצים מהצדדים) החיי...
-
באת בשבילי מרחוק כי כתבתי לך ואני לא יודעת אם ידעת שאני עצובה אבל באת והפתעת אותי ולקחת אותי למלון ההוא שלקח לנו זמן למצוא אותו והפעם היי...
-
מה שזה עושה לי (והיו רק שני מפגשים) הוא הרחבת המחשבה. אני מוצאת את עצמי כותבת מדמויות אחרות, לאו דווקא אני, להפתעתי דווקא דמויות של גברים. ...
-
לאסוף את עצמך בעזרת אנשים תמיד מוכיח את עצמו. כשהתחלתי לסנן את אלה שאינם אוהבים אותי או שגורמים לי להרגיש רע באופן סדרתי, נוצר חלל ריק ולתו...
Blogroll
-
לפני שבוע
-
לפני 4 שבועות
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 2 שנים
-
לפני 5 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 6 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 7 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 8 שנים
-
לפני 9 שנים
תגובות אחרונות באתר
יום חמישי, 30 ביולי 2015
אני היחידה בארץ מוכת השמש הזאת שהולכת ברחוב עם שמשיה (מטרייה שעברה הסבה) כי השמש יורדת ממש חזק, ומרטיבה את כולי :)
שלשום כשהלכנו לאכול בחוץ שאלתי את הגדול אם יביך אותו שאקח מטרייה לדרך, והוא אמר שלא. אמרתי לו שיש שמש ממש חזק :) (על אותו משקל של גשם חזק). פשוט נמאס לי למרוח יום יום קרם הגנה על הזרועות והמחשוף והפנים - אני לא אוהבת שבתוך כמה ימים (אני משתזפת בקלות) אני נראית כאילו לבשתי חולצה - כל המקומות החשופים קצת חומים-אדומים, והשאר - לבן. המקסימום שאני מוכנה זה להיראות כאילו לבשתי בגד ים. אבל חולצה זה כמו פועל בניין :) (למה הם לא מורחים קרם הגנה??)
אלוהים שבשמיים הלא קיים, תן לי קצת שטויות למחייה. די לי מהרצינות האינסופית של החיים.
המון מטופלים מבטלים (ככה זה בחופשת הקיץ) אבל המטופל האחרון של אותו יום אף פעם לא מבטל (או זה שלפניו), כדי שאת לא תיהני מהביטולים ותצאי הביתה מוקדם, חלילה :)
טוב יש לי שתי דקות (למטופל שלפני האחרון :)
שלשום כשהלכנו לאכול בחוץ שאלתי את הגדול אם יביך אותו שאקח מטרייה לדרך, והוא אמר שלא. אמרתי לו שיש שמש ממש חזק :) (על אותו משקל של גשם חזק). פשוט נמאס לי למרוח יום יום קרם הגנה על הזרועות והמחשוף והפנים - אני לא אוהבת שבתוך כמה ימים (אני משתזפת בקלות) אני נראית כאילו לבשתי חולצה - כל המקומות החשופים קצת חומים-אדומים, והשאר - לבן. המקסימום שאני מוכנה זה להיראות כאילו לבשתי בגד ים. אבל חולצה זה כמו פועל בניין :) (למה הם לא מורחים קרם הגנה??)
אלוהים שבשמיים הלא קיים, תן לי קצת שטויות למחייה. די לי מהרצינות האינסופית של החיים.
המון מטופלים מבטלים (ככה זה בחופשת הקיץ) אבל המטופל האחרון של אותו יום אף פעם לא מבטל (או זה שלפניו), כדי שאת לא תיהני מהביטולים ותצאי הביתה מוקדם, חלילה :)
טוב יש לי שתי דקות (למטופל שלפני האחרון :)
הירשם ל-
תגובות לפרסום
(Atom)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה